המחיר הגבוה ביותר שתשלמי על השירות שלנו הוא לא הכמה מאות שקלים שהבישולים שלנו עולים. המחיר הגבוה והמשתלם ביותר, הוא שתסכימי לשחרר ולסמוך.
 
אנחנו לגמרי מבינות, שלהכניס מישהו אחר הביתה שיבשל למשפחה שלך, זה רגיש.
מעבר לטעים, ולצרכים המשפחתיים שזה חייב לענות עליהם, יש את העניין הזה שאף אחד לא מדבר עליו וזה רגשות האשמה האימהיים.
 
איכשהו, גדלנו בחברה שחינכה אותנו שאמא טובה= אמא שמבשלת. יש לנו איזה קול קטן בראש שאומר "מה פתאום שתביאי מבשלת הביתה, מה את, עצלנית חסרת בושה? נותנת לילדים שלך אוכל שמישהו אחר הכין? איזה מן דוגמא זאת? אמא- צריכה להאכיל את הילדים שלה!"
 
גם ב 2020, למרות שזה כבר לא ב 100% מהבתים, התפיסה הזו עדיין קיימת וחייה בנו. ולך, הרי ברור בראש שזה לגמרי שטויות ושהאמא שאת, לא נמדדת לפי איכות כישורי הבישול שלך.
 
אז איך יוצאים מהלופ הזה?
הלב של העניין נעוץ בתפיסה שלך את הנושא הזה.
אם את נהנית לבשל בכל יום אוכל חם לילדים שחוזרים מהמסגרות- אדיר! תמשיכי ותהני מכל רגע, כי בישול זה כיף!
 
אבל אם את נהנית רק מידי פעם, ורוב הזמן מרגישה שזה כאב ראש, שזו עבודה, עוד מטלה להיפטר ממנה אז…אולי הגיע הזמן לשנות משהו בתפיסה. איזה אמא זה עושה אותך כשאת במקום שמבאס אותך, כל יום מחדש?
 
לקנות שירות שמפנה אותי ממשהו שאני לא טובה בו, לטובת משהו שאני כן אוהבת זה וואו! זה תדר מלכותי!
 
אולי ב 2020 אפשר במקום לצמצם את עצמינו, לתת דוגמא לילדים שלנו, בכך שאנחנו מפנות את עצמינו מפעולות ועבודות שאנחנו לא אוהבות (שלא לומר שונאות), או שלא שוות את הזמן שלנו?
 
אולי זו דווקא דוגמא מדהימה לאיך לשים את עצמך במרכז ולהתגאות בזה?
 
ומי בכלל קבע שבישולים זה התפקיד של האמא במשפחה?
זה אולי היה נכון לפני 100 שנה, אבל הלוווו התקדמנו קצת מאז.
 
היום נשים רוצות להתקדם, להתפתח ולהגשים את עצמן, לא פחות מאשר הרצון בטיפוח הקן המשפחתי. וזה מקסים ומאתגר בו זמנית.
 
מצד אחד, אנחנו רוצות לפרוץ דרך ולצאת החוצה, ומהצד השני של החבל, עדיין אוחזות בתפקיד השבטי ההוא של המאמא הבשלנית, מגדלת הילדים ומנהלת משק הבית.
אפשר לחיות ככה, זה לא שאי אפשר. אבל יש שני עניינים:
1. יש ל זה מחיר ( מי אמר אמא עמוסה על סף קריסה?)
2. השאלה… אם זה באמת איך שאת רואה את איכות החיים שלך ואם זה משמח אותך.
 
אנחנו אישית, מאמינות שאם כל אחד יעשה בעיקר את מה שאוהב ומקדם אותו, יהיה פה עולם טוב יותר. ובשביל זה, לפעמים צריך לשים בצד את רגשות האשם, התפיסות שמגבילות אותנו והסיפורים בראש ופשוט לשים פוקוס על מה שחשוב לנו בלי "קולות הרקע".
 
ומה את חושבת על התפקיד הזה של בישול בבית?
האם זה באמת שייך לאמהות ושישאר שם
או שאולי אפשר להרחיב את מגוון האפשרויות לאוכל מזין בבית?
 
 
8