השליח: שלום,יש לי משלוח עבורך מזר פור יו.
אני: באמת?! לאיזה שם זה מיועד?
השליח: סיוון בן נחום. איך מגיעים?
אני: אוקיי, מעניין מה זה…(ממי זה) מסבירה לו איך להגיע. הוא מוסר זר ענק וסגלגל
עם שקית סודית שממנה בצבצה שמפניה וברכה ואני מודה לו וחוזרת הביתה…
 
נכנסת ועדיין לא מבינה… מי שלח לי ככה באמצע השבוע כזה זר מדהים?!
הרי כשהוא מביא פרחים זה תמיד מהחנות ההיא ברמת גן… ומה פתאום זר?!
ואז פתחתי את המעטפה וחיכתה לי ברכה מרגשת
עם איחולים לשנה החדשה מבעלי המלך הזה….
וואלה הפתיע אותי!
 
לפני חמש שנים, רק ידעתי שיש גברים כאלה, שיכולה להיות זוגיות מפרגנת, עם פתיחות והקשבה, וחברות אמיתית.
שמעתי שיש כזה דבר אבל כנראה שלא באמת האמנתי בזה.
או יותר נכון… עמוק בפנים, לא ממש האמתי שאני ראויה לזה
(גם אם אמרתי לעצמי דברים אחרים בראש).
הייתי עסוקה הרבה מידי בלרצות (ריצוי) והרבה פחות בלירצות (רצון)
ולהביע את עצמי.

היו שם כל מיני קולות ותירוצים שבגללם אני עדיין לא באותה הזוגיות שבאמת רציתי כל כך.
אין גברים טובים וחכמים, אף אחד לא מספיק, כולם מחפשים איזה משהו אחר, התל אביבים האלה לא רציניים, אני אשה חזקה הם לא אוהבים את זה, הם ילדים נכים רגשית..
ועוד שלל השמצות שסייעו לי בהתחמקות מהדבר היחיד שהיה צריך להיעשות כדי שזה ישתנה.
 
וזה, פשוט להיות ראויה. להרגיש ראויה ולעזוב את זה.
לי זה היה באמת נורא פשוט, בכל תחום אחר…
בענין הזוגי קצת פחות כנראה… יעידו העובדות בשטח.
אבל!
העבודה הזו היתה ועודנה,מסע של גילויים,של היכרות עם צדדים בתוכי,
של פגיעות,של חולשות, של מקומות לגדול מהם ובסופו של דבר, של ההרגשה הזו,הראויה הזו, ממקום שלם ושקט.
 
רק אז הוא בא. הגבר שלי.רק שהפכתי להיות המלכה הזו בלי קשר אליו.
(ואני חשבתי שאני מוכנה כבר ממזמן…)
 
ותאמת, היה כל כך שווה לחכות ולהתכונן,
והוא עדיין מפתיע אותי ומרגש אותי במחוות האלה,
במילים שלו,בחיבוק ובמבט הזה ששמור רק לי.
זכיתי <3
 
ומסר קטן לכן/ם חברים רווקים שלי, רק תזכרו ש… יש דברים כאלה!
קחו אחריות לשנות מה שצריך כדי שהם יגיעו.
להיות מלכה
127