להסכים לשחרר
כל כך חיכיתי שהתאומים יכנסו לגן…!
כבר הייתי מוכנה, באמת ששיחררתי וחיכיתי שתימצא המטפלת הראויה
שתצטרף לצוות הפעוטון.

וחיכיתי.. וחיכיתי…ולקח המון זמן למצוא מטפלת
והם נשארו איתי בבית עוד קצת.

כאילו משהו בי, עדיין רצה אותם עוד קצת איתי.
באמת היתה תחושה מעורבת בשבוע הראשון.
ובשבוע השני, השקט בבית היה מוזר מאוד…
שמתי לי רדיו. לי. לא ערוץ לולי ביוטיוב.
בישלתי לי. לא רק מרק בשבילם.

פתאום התפנה לי זמן ופנאי בראש לעשייה
ללקוחות, לסדנאות החדשות, לזמן זוגי, לי.

ואז.. הגיע הוירוס.
פעם ראשונה החום טיפס לגבהים מפחידים.
אחד נשאר איתי בבית. ואז גם אח שלו הצטרף…
כבר שכחתי מה זה לילות טרופי שינה.
אבל בימים האחרונים, שעות השינה שלי הצטמצמו פלאים.
מבאס. קשה ומתסכל.

הרופאה אמרה שזה עובר תוך שבעה ימים עם טיפול תרופתי
או תוך שבוע בלי…
אז מעבר לטיפול האפשרי עבורם, הגיע הזמן לדאוג גם לעצמי.

איך בדיוק?
תראו, אני יכולה לתת לכן המון דוגמאות…

  • כמו להיעזר בסבתוש,
  • להעביר ענייני עבודה למנהלת המשרד ולפנות זמן בשבילי ובשבילם.
  • לעשות קניות באינטרנט במקום בסופר השבוע…
  • לבקש מבעלי שינסה לחזור מוקדם ולעזור במקלחות (לא תמיד אפשרי…)
  • לקחת עזרה בתשלום של מטפלת/ בייביסיטר שתהיה איתי כמה שעות בימים שהם לא במיטבם, אפילו כדי שאוכל להשלים שעות שינה…
  • לדאוג לעצמי לאוכל מזין (פיית בישול, מעדניה, שאני אכין לי, שיהיה תפריט שבועי שיחסוך לי כאב ראש)

כל אלה מעולים ואכן השתמשתי בהם!
אבל אני לא בטוחה שהם יעבדו אצלך…

אוריקי
דור

אוריקי ודור דור השבוע… נכון שהם מתוקים למרות שרואים שהם חולים?

הם לא יעבדו אצלך, לא לפני שתלמדי לשחרר את המושכות, להישען אחורה, ולתת לאחרים מקום.
להיות שם עבורך, לעזור לך, להציע עזרה.
גם אם זה לא מושלם… גם אם את היית עושה את זה פי אלף טוב…
תני להם.
דווקא לאנשים הכי קרובים לנו, אנחנו לפעמים לא נותנות להתקרב ולעזור באמת איפה שצריך.
למה?
"כי אנחנו יודעות יותר טוב"
"כי אנחנו רוצות להיראות חזקות"
"כי אף אחד לא יעשה את זה כמוני"
"כי אני פרפקציוניסטית… אין מה לעשות…"
"כי רק אני יודעת מה הוא צריך"
"כי הוא לא יודע איך להסתדר איתם לבד"נשמע לך מוכר התסריט הזה בראש?

מה אם אני אגיד לך שרמת האושר שלך תלויה בזה?
ממש ככה.
זה כזה חשוב וגדול ללמוד לשחרר.
מילה קצת שחוקה, אבל… אם את עוד לא שם,
ממליצה לך בחום לבדוק איפה את מחזיקה בכוח
ולמה בעצם?
ואולי… תגלי, שהגיע גם הזמן עבורך
להרגיש ראויה, לקבל עזרה, לבקש עזרה
לא ממקום של חולשה…
בדיוק להיפך.

ממקום של מודעות ושל עוצמה.
ממקום של אחת שיודעת מה היא רוצה
ומבינה שדברים גדולים קשה לעשות לגמרי לבד
(ובנינו… זה גם לא כיף).
נכון, אני בטוחה שאת יכולה הכל, שאת חזקה וגדולה
ולא צריכה אף אחד ושום "טובות".

אבל אם לא תעצרי ע כ ש י ו
לבדוק את המחיר שאת משלמת על זה…
המחיר ילך ויגדל.

האנשים סביבך ילכו ויתרחקו (ובטח שיפסיקו להציע עזרה בשלב מסויים)
ובעיקר.. את תמשיכי לשחק אותה גיבורה
אבל להתפרק מבפנים, ולהתפרק גם מבחוץ בגוף
(אצלי אלה היו הכתפיים והצוואר שקרסו בכל פעם שהעמסתי יותר מידי…
ואצלך? איפה זה יוצא בגוף?)

שלא נדבר על זה שאת תמיד (תמיד!) צריכה חופשה. דחוף.
אבל בינינו.. גם בחופשה את לא באמת יודעת לנוח
מה עושים עם כל השקט הזה והשלווה…
אז מה באמת?
גם את זה צריך ללמוד! 🙂
להיות עם עצמי, להתמסר לאי- העשייה. משימה קשה לקונטרול פריקית הקטנה שיושבת בתוכי (ובטח גם בתוכך…)
* רמז- זה ממש משתלם ללמוד את זה!
פתאום אפשר ליהנות בחופשה באמת
ואז…גם איזה ברייק של קפה באמצע היום
מטעין אותך באמת!

אז… בשורה התחתונה, אני ממש ממליצה לך להתחיל ללמוד לשחרר קצת.
בהתחלה בקטנות, איפה שקל לך ואח"כ להעתיק לתחומים שיותר מאתגרים לך
(עם הילדים? עם משימות מקצועיות? כל אחת והנקודות שלה…)

רק אתמול דיברתי עם לקוחה מקסימה שהתלבטה אם להזמין אליה פיית בישול
בעיקר בגלל שפחדה לשחרר את הבישולים למישהי אחרת.
היא דווקא אוהבת לבשל וזה מקום יצירתי עבורה,
אבל עמוסה בטירוף ואין לה פנאי להקדיש לזה באופן קבוע
ולדאוג לעצמה ולילדות לאוכל מזין.

אחרי שהתבשלה כמה ימים, חזרה אלי עם תפריט ואמרה- זהו!
אני רוצה פייה. עכשיו!
אז קבענו, הפייה בישלה אצלה. לא עבר יום וקיבלנו את התגובה הזו למייל:

"הפייה מירב היתה חמה ומקסימה. למדתי קצת.
היא הגיעה בתזמון מושלם כי הייתי חולה ועכשיו המקרר מלא בלי מאמץ.
ויום שישי יהיה לי פנוי עם הרבה פחות מטלות"

איזה כיף שעוד אשה השכילה לשים את עצמה במקום הראשון,
לפרגן לעצמה את העזרה הכל כך הכרחית הזו ולהבין..
שזה לא פינוק. זו עוד דרך לשחרר, להיעזר ולפנות אנרגיה וזמן
למה שחשוב לך באמת.

איפה בחיים את היית רוצה לשחרר קצת יותר ולהיות גמישה?
אשמח שתספרי לי פה למטה בתגובות או בפרטי למייל
info@zabara.co.il…

באהבה,

סיוון

כל הקסם

ומילה אחרונה לסיום…
כל הקסם הוא בבחירה שלך.

גם אם בסוף החלטת שלא מתאים לך לקחת עזרה (בתשלום או שלא)
אז קחי החלטה שתוכלי לחיות איתה בשלום
(בלי להיות קורבן של עצמך או של החיים…)
אלא החלטה שתוכלי לחיות איתה בטוב ולהרגיש שזה הכי טוב בשבילך כרגע.

278